טרופיקאזה - מוצרי הצללה בע"מ נ' אלון אינטרייד בתי קפה בע"מ

פסק דין

התובעת התקינה לנתבעת אוהל משומש, לצורך שימוש בסמוך לבית הקפה שמפעילה הנתבעת.

לטענת התובעת, לא שילמה לה הנתבעת את התמורה שסוכמה ולכן הוגשה תביעה זו.

הנתבעת אינה מכחישה כי רכשה מהתובעת את האוהל האמור, אלא שלטענתה האוהל הותקן באופן פגום ולא היה תקין וכתוצאה מכך לא יכולה היתה הנתבעת להפיק ממנו את התועלת שביקשה להפיק ממנו מלכתחילה.

לטענת הנתבעת לא מילא האוהל את ייעודו ולפיכך דרשה מהתובעת ליטול את האוהל הפגום אך זו סרבה.

לפיכך, כך טוענת הנתבעת, היא פרקה את האוהל והחזירה אותו לתובעת ולפיכך אין מקום לחייב אותה בתשלום עבורו.

לאחר ששמעתי את הראיות ועיינתי בסיכומים שהגישו הצדדים ובכל החומר שהוגש על ידם, אני מחליטה לקבל את התביעה.

מאחר שהנתבעת מודה כי האוהל נשוא ההזמנה סופק לה, ממילא עובר הנטל אליה להוכיח מדוע, חרף זאת, אין היא חייבת לשלם עבורו.

במילים אחרות, על הנתבעת הנטל להוכיח כי האוהל שסופק לה היה פגום ו/או לא הותקן כראוי וכי מהטעם הזה היא היתה זכאית לבטל את ההסכם ולהחזיר את האוהל לתובעת ואין היא חייבת לשלם עבורו.

נטל זה לא עלה בידי הנתבעת להרים.

יתרה מזו, אף לו היה הנטל על התובעת להוכיח כי האוהל שסופק היה כפי שהוזמן, הרי שעלה בידה להרים את הנטל הזה.

אני מעדיפה חד משמעית את גירסת מנהל התובעת על פני גירסת העדים מטעמה של הנתבעת.

עדותו של מנהל התובעת הותירה רושם מהימן מאוד והיא מתיישבת עם הראיות שהוצגו בתיק.

מנהל התובעת העיד כי לפני שבוצעה ההזמנה, סייר עם סמנכ"ל התפעול של הנתבעת, מר אמיתי רצבי, והציג לו אוהל דומה לזה שהוא מציע לנתבעת. מנהל התובעת העיד גם כי ציין בפניו של מר רצבי באופן מפורש את העובדה שעליו לקחת בחשבון את העובדה שבאופן רגיל, לאוהל יש 4 קירות והוא אטום לחלוטין, בעוד שהאוהל שהזמינה הנתבעת הוא בעל שני קירות בלבד וזאת לאחר שהנתבעת החליטה שלא לקחת פרגולה (עמ' 3 שו' 25-29).

מנהל התובעת העיד עדות סדורה ותשובותיו לכל השאלות שנשאל היו ענייניות, העד לא התחמק ממתן תשובות גם כשנשאל על ארוע שבו עפה כיפת האוהל (עמ' 6 שו' 24).

הרושם שהותיר היה מהימן מאוד ואני מאמינה לכן לעדותו. עדותו של העד מתיישבת גם עם המכתבים שהוציאה התובעת ובהם דרשה את קבלת התשלום המגיע לה. מכתבים אלה הוצאו לאחר שחלף המועד הקבוע לתשלום, וזה לא בוצע.

עדות מנהל התובעת נתמכת גם בעדות מר רצבי, עד הנתבעת, שאישר כי הוצגו לו מספר חלופות וביניהן סגירת חורף קבועה, כפי שציין מנהל התובעת, אלא שהנתבעת בחרה בחלופה שלפיה תרכוש אוהל משומש (עמ' 12 שו' 24), מאחר שהאופציה לסגירה קבועה היתה יקרה באופן משמעותי (עמ' 13 שו' 1-2).

גם גירסת מנהל התובעת, לפיה הנתבעת מטעמיה בחרה באפשרות של רכישת האוהל שכן המחיר לשכירת האוהל לחמישה חודשים היה דומה למחיר הקניה נתמכת בעדותו של רצבי. (עדות מנהל התובעת בעמ' 7 שו' 10 ועדותו של רצבי בעמ' 13 שו' 23-26).

אני מאמינה לעדות מנהל התובעת לפיה טענות הנתבעת, אודות ליקויים באוהל שהותקן עלו לראשונה רק לאחר שנשלח מכתב הדרישה של התובעת וקודם למועד הזה לא הייתה כל טענה בעניין זה. חיזוק לכך אני מוצאת בכך שאכן אין כל תיעוד או ראיה לפניה כלשהי מטעמה של הנתבעת בנוגע לליקוי או פגם או תקלה כלשהם באוהל. עובדה זו מערערת מאוד את גירסת הנתבעת.

אין מחלוקת על כך שהצדדים התכתבו ביניהם בדואר אלקטרוני וכי התכתבות כזו היתה ביניהם עוד בשלבים של הצעת המחיר, כפי שעולה מנספח ה' לתצהיר התובעת (ראה עדות רצבי בעמ' 14 שו' 29).